שפתי חכמים, שמות י״ב:ג׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

« שפתי חכמים Exodus 12:2 שפתי חכמים Exodus 12:4 »

3 רש"י פתח ↗

דברו אל כל עדת. וְכִי אַהֲרֹן מְדַבֵּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר אַתָּה תְדַבֵּר? אֶלָּא חוֹלְקִין כָּבוֹד זֶה לָזֶה, וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה לַמְּדֵנִי, וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים מכילתא:

4 רש"י פתח ↗

ואם ימעט הבית מהיות משה. וְאִם יִהְיוּ מוּעָטִים מִהְיוֹת מִשֶּׂה אֶחָד, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְאָכְלוֹ וְיָבֹא לִידֵי נוֹתָר: ולקח הוא ושכנו וגו'. זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ לְפִי פְשׁוּטוֹ. וְעוֹד יֵשׁ בּוֹ מִדְרָשׁ: לְלַמֵּד, שֶׁאַחַר שֶׁנִּמְנוּ עָלָיו, יְכוֹלִין לְהִתְמַעֵט וְלִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם הֵימֶנּוּ וּלְהִמָּנוֹת עַל שֶׂה אַחֵר; אַךְ אִם בָּאוּ לִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם וּלְהִתְמַעֵט, מהיות משה, יִתְמַעֲטוּ בְּעוֹד הַשֶּׂה קַיָּם, בִּהְיוֹתוֹ בַחַיִּים וְלֹא מִשֶּׁנִּשְׁחַט פסחים פ"ט:

5 רש"י פתח ↗

בן שנה. כָּל שְׁנָתוֹ קָרוּי בֶּן שָׁנָה, כְּלוֹמַר שֶׁנּוֹלַד בְּשָׁנָה זוֹ:

6 רש"י פתח ↗

והיה לכם למשמרת. זֶהוּ לְשׁוֹן בִּקּוּר, שֶׁטָּעוּן בִּקּוּר מִמּוּם אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה פסחים צ"ו. וּמִפְּנֵי מָה הִקְדִּים לְקִיחָתוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, מַה שֶּׁלֹּא צִוָּה כֵן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת? הָיָה רַ' מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים" יחזקאל ט"ז – הִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם שֶׁאֶגְאַל אֶת בָּנָיו, וְלֹא הָיוּ בְיָדָם מִצְווֹת לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּגָּאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה" שם, וְנָתַן לָהֶם שְׁתֵּי מִצְווֹת, דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, שֶׁמָּלוּ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ" שם – בִּשְׁנֵי דָּמִים, וְאוֹמֵר "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ" זכריה ט'; וּלְפִי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִין בֶּאֱלִילִים אָמַר לָהֶם משכו וקחו לכם, מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵאֱלִילִים, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן שֶׁל מִצְוָה מכילתא:

3 והלא כבר נאמר אתה תדבר כו'. ואיני מבין דבריו, דדלמא אתה תדבר לאהרן הוא דקאמר, אבל לישראל שניהם כאחת היו מדברים. ועוד אפי' אם תמצא לומר שפי' אתה תדבר לפרעה הוא דקאמר, דלמא דוקא לפרעה אתה תדבר ולא אהרן, אבל לישראל שניהם מדברים. וי"ל שמה דכתיב אתה תדבר וגו', רצונו לומר, אע"פ שאהרן אחיך נביאך, מ"מ אתה תדבר פעם אחת בקיצור השליחות לפרעה, כפי ששמעת מפי, ואהרן ימליצנו ויטעימנו אח"כ. וכמו שהוא גבי פרעה, ככה הוא גבי ישראל, דכתיב ודבר הוא לך אל העם וגו', ר"ל אע"פ שאהרן יהי' לך לפה לדבר עם העם, עם כל זה צריך אתה לדבר אל העם כל השליחות פעם אחת בקיצור, כמו שמפורש לעיל. רא"ם:

4 דברו היום בר"ח כו'. ר"ל בעשור לחדש הזה לא קאי אאמירה, אלא אויקחו. דאי קאי אאמירה, הוה ליה למימר בעשור לחדש הזה לאמר ויקחו וגו', דהוה משמע דאמירה יהי' בעשר לחדש, אבל השתא שכתוב לאמר קודם בעשור לחדש, קאי אאמירה דלעיל אר"ח:

5 פסח מצרים כו'. מדכתיב הזה דמיעוט הוא. ומהרש"ל פי' דהל"ל ויקחו להם בעשור לחודש וגו', שהיה משמע שהציווי של לקיחה קאי על יום העשור, אלא לכן כתב הכי, לומר שהשתא יהי' הלקיחה בעשור ולא לדורות:

6 למשפחה אחת כו'. מדכתיב בסמוך להלן פסוק כא כשאמר משה לישראל וקחו לכם צאן למשפחותיכם, וא"כ בית אבות היינו משפחה. ולכך פירש"י שם למשפחותיכם שה לבית אבות:

« שפתי חכמים Exodus 12:2 שפתי חכמים Exodus 12:4 »